#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הצד לאסור 1) להתיר נדרים 2) להפר נדרים, בשבת?	"1) הר&quot;ן (נדרים ע&quot;ז ע&quot;א) כתב דמיחזי כדין, והלבוש ביו&quot;ד (סי&#x27; רכ&quot;ח) כתב דאסור משום ממצוא חפציך, והמ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) הוסיף עוד טעם משום טירחא {וצ&quot;ב מנליה [דהר&quot;ן בסוף שבת מיירי בהפרה ולא בהתרה, והלבוש ג&quot;כ לא הזכיר טירחא בפירוש], ועוד א&quot;כ יהא אסור כשהיה אפשר מאתמול וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;) בקיסם דהיה אפשר מאתמול אסור} 2) כתב הר&quot;ן בשבת (קנ&quot;ז ע&quot;א) דהאיסור יהיה טירחא [לפי המ&quot;ד דאפשר להפר לאחר שבת], ונפק&quot;מ אפי&#x27; לדידן בנדר שכלה בשבת ואינו לצורך שבת דאין מפירין דממ&quot;נ תהיה מותרת לאחר שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התירו בשבת באיסור?	"כתב הריטב&quot;א (נדרים ע&quot;ו ע&quot;ב) דמותר, וכן מבואר בשו&quot;ע לעיל (סי&#x27; של&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27;) דמהני (כה&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר 1) להתיר 2) להפר?	"1) מותר לצורך שבת או לצורך מצוה, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז) דלפי הלבוש מותר דהוי חפצי שמים, והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דאפי&#x27; להטעם דטירחא מותר כמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; של&quot;ג) באוצר דלצורך מצוה מותר לטרוח [וכן מצינו בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; של&quot;ח סעי&#x27; א)] {ויש לעורר דאפי&#x27; במקום מצוה אינו מותר לטרוח יותר מט&quot;ו סאה, ש&quot;מ דיש גבול להטירחא}, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דהביא מהרש&quot;א (עירובין ל&#x27;) דלא התיר צרכי מצוה דאינה צרכי שבת [ויש לומר דס&quot;ל כהטעם דמיחזי כדין, וכבר מעורר הפמ&quot;ג דלפי טעם זה יהא אסור אפי&#x27; לצורך מצוה, ועדיין יש לדון מאי שנא מצורך שבת דמקילין] 2) קיי&quot;ל כת&quot;ק דאינו מותר להפר אלא בו ביום וא&quot;כ מותר להפר בשבת אפי&#x27; כשאינו לצורך שבת או מצוה דאם לא יפר לה היום לא יוכל עוד להפירם {ומכאן ש&quot;מ דמותר להטריח בשבת כל דבר שלא יהיה לו האפשרות לעשותה אחר שבת, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שי&quot;ט, ועוד) דזהו דוקא כשלא היה לו אפשרות לעשותה מערב שבת} [ולא אמרינן שאפשר לה להתיר ע&quot;י חכם אחר שבת דאדם אינו רוצה שאשתו תתבזה בב&quot;ד (ר&quot;ן סוף שבת) א&quot;נ שמא אין לה פתח או חרטה (פמ&quot;ג מש&quot;ז)]"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דברים שהם לצורך שבת?	"השו&quot;ע כתב שלא לאכול או שלא לשתות, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ה&quot;ה שלא לאכול בשר [או לחם (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)] או לשתות יין [וכמ&quot;ש בתוס&#x27; עירובין ל&#x27; ע&quot;ב], וה&quot;ה שלא ללבוש מלבושי שבת, וביו&quot;ד (סי&#x27; רכ&quot;ח) משמע דה&quot;ה שלא לישון במי שרגיל בכך, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם נדר שלא לאכול או לשתות מין אחד [דמשמע מתוס&#x27; עירובין דדוקא כשנדר מיין ולא משאר משקין] (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27; - ה&#x27;)"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתירין כשהיה אפשר מאתמול להתיר?	"מפורש בגמ&#x27; דמתירין, ומ&quot;מ מסתבר דלכתחילה יתיר מערב שבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה אע&quot;פ)"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מפירין בשבת?	"מפירין בין לאשתו בין לבתו נערה, ולא יאמר מופר לך [כדרך חול] אלא יבטל הנדר בלבו ויאמר טלי ואכלי טלי ושתי (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [אבל בהתרת חכם בהכרח צריך האמירה מותר לך (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)]"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להודיע הבעל את נדרי אשתו בשבת?	"אם אינו לצורך שבת פשוט דעדיף שלא להודיעו עד לאחר שבת כדי שלא יצטרך להפירה בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בנידוי בחלום 2) בעל שקיים נדרי אשתו?	"1) מתירין בשבת (כנסת הגדולה, א&quot;ר ס&quot;ק ב&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) 2) כיון דיש סוברים דאינו יכול לשאול על הקמתו אלא ביום שמעו א&quot;כ מוכרח להתיר בשבת אפי&#x27; שלא לצורך שבת (תוספת שבת ס&quot;ק ב&#x27;, ערוה&quot;ש שם)"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שהפרישה חלה מערב שבת ונפלה לתוך התבשיל?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם שבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ז) דאינו בטל בששים דהוי דבר שיש לו מתירין וצריך להתירה {וצ&quot;ב מש&quot;כ אפי&#x27; מין בשאינו מינו}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב דמותר דוקא כשאין בה כדי ביטול"	סימן שמא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנשבע לעשות מלאכה עד זמן פלוני, ויום אחרון אירע בשבת?	"כתב תשובת הרשב&quot;א דמתירין לו בשבת [אבל לכתחילה מתירין לו מערב שבת (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא)], ומשמע מהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דדוקא כשלא הכיר דהזמן כלה בשבת"	סימן שמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו יכול להתירו אחר שבת?	"{מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; של&quot;ח סעי&#x27; כ&#x27;) דהרא&quot;ש ס&quot;ל דיכול להתיר שבועה אפי&#x27; לאחר שעבר עליו כל זמן שלא לקה, אבל הפתח&quot;ת (שם ס&quot;ק ד&#x27;) הביא דמשמע מתוס&#x27; בגיטין דבזה&quot;ז דליכא מלקות מאחר שעבר עליו אינו יכול להתירו, וא&quot;כ לפי תוס&#x27; בודאי ליכא עצה להתירו אח&quot;כ, ונראה דאפי&#x27; להרא&quot;ש אינו מותר לכתחילה לעבור על שבועה בדעת להתירה אח&quot;כ, וכ&quot;כ התהל&quot;ד (ס&quot;ק ג&#x27;)}"	סימן שמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתירין נדרים?	"מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רכ&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27; ברמ&quot;א) דלכתחילה מתחרט מעיקרא וגם עושין פתח דאילו ידע שהוא יתחרט לא היה נודר מתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) "	סימן שמא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתירין חרמי הקהל בשבת?	"כתב תשובת הרשב&quot;א דנוהגין להקל להתיר חרמי קהל בשבת אפי&#x27; כשאינם לצורך שבת לפי שאין כנופיא אלא בשבת והוי דומה להפרה בשבת דאם לא יתירו בשבת תו לא יוכלו להתיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שמא סעיף ג		
